מעשה רקח על הלכות שאר אבות הטומאות ג׳:י״ד

14 ואם חשב לאכילה והוכשרה וכו'. כתב מרן בשם מהר"י קורקוס ז"ל דהך שהוכשרה היינו שאחר שהוכשרה במים נגע בה שרץ ואז תטמא ע"כ. ואין להקשות דלעיל הל' ג' גבי פרה ושעירין הנשרפין כתב רבינו דאם חישב לאכילה צריכין שתגע בהם טומאה הרי שלא כתב שם הכשר אלא נגיעת טומאה להדיא די"ל דהתם נמי היינו שאמרו שם בגמרא כמ"ש מרן ז"ל שם:

15 והכנפים והנוצה וכו'. עיין מ"ש לעיל הל' ט' ומכאן יש ללמוד דנוצה היינו אותה הדקה הנשארת אחר הסרת הגסה ואף שמהפסוק משמע שהיא הגסה כדכתיב והסיר את מוראתו בנוצתה י"ל דלשון תורה לחוד וכמ"ש בפ' העור והרוטב חולין דף קכ"א באלל דקרא כו"ע לא פליגי כי פליגי באלל דמתניתין: